<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן תשנ"ב</h1>
<h2>דף לב:</h2>
אחותו ונעשית א"א היינו איסור מוסיף שמתחלה אסורה לזה ומותרת לכל העולם. נעשית א"א מיגו דאיתוסף בה שם זה (על) [של] אשת איש לגבי כ"ע איתוסף נמי לגבי דידיה. והיינו איסור מוסיף שעל חתיכה זו של איסור נוסף (ביה) [בה] [איסור] לגבי אחריני שהיו מותרין בה. וגבי שני אחים נשואים שתי אחיות ומת א' מהן היכא דנשא חי ואח"כ נשא מת היינו איסור מוסיף דכשנשא חי נאסרה לו האחות משום אחות אשתו ומותרת לאחין. וכשנשאה אחיו המת מיגו דאיתוסף איסורא דשם אשת אח לגבי אחין שהיו מותרין מתחלה איתוסף נמי שם זה לגבי דידיה. והיינו נמי איסור מוסיף שעל חתיכה זו של איסור נוסף שם איסור אחר לגבי אחריני. אבל נשא מת ואח"כ נשא חי אין זה איסור מוסיף אלא איסור כולל. שהרי כשנשא מת נאסרה על זה החי משום אשת אח וכשנשא החי האחות לא נוסף על הראשונה שום איסור לגבי אחריני אלא איסור כולל דמיגו דאיתסר לכולהו אחוותא משום אחות אשתו כולל לזה אשת אחיו שהיא אחות אשתו וחל עליה נמי שם (אשת אח) [אחות אשתו]. איסור מוסיף כשהאיסור נוסף על החתיכה לאוסרה על מי שמותרת עליו. איסור כולל שהאיסור חל על חתיכות אחרות ואותה (גורה) [גורר] לזו עמהם אבל עליה לא נוסף (שם) [שום] איסור לגבי אחריני. ומוכח הכא דמאן (אית) [דאית] ליה איסור מוסיף לית ליה איסור כולל. זר ששימש בשבת הוי איסור כולל דמעיקרא שרי (באכילה) [במלאכה] ואסור בעבודה. אתיא ליה שבת מגו דאיתסר (באכילה) [במלאכה] איתסר נמי בעבודה. והיינו איסור כולל. שאיסור (אכילה) [מלאכה] (גורה) [גורר] וכולל את העבודה עמה. אבל איסור מוסיף לא הוי דעל החתיכה דהיינו העבודה לא נוסף שום איסור. והיכי דמי מוסיף כגון אי הוה מצינן למימר הכי העבודה מעיקרא אסורה ומותרת לכהנים הוה ליה שבת מיגו דאיתוסף עליה איסור לגבי כהנים משום שבת איתוסף נמי לגבי דידיה משום שבת והכא ליכא למימר הכי דמשום שבת [לא מיתסרי כהנים]. בעל מום ששימש בטומאה מעיקרא שרי באכילה ואסור בעבודה (אי נמי) [איטמי] מגו דאתסר באכילה איתסר נמי בעבודה. והיינו נמי איסור כולל. ואמרי' הכא דבר קפרא ס"ל דאפי' בבת אחת ס"ל לר' שמעון דאינו חייב אלא אחת. ור' חייא פליג עליה. ומילתיה דבר קפרא עלת בקשיא דכ"ע באיסור בת אחת חייב שתים.
